קטרינה קצן

את המקומות שאני בוחרת לצלם אני מוצאת מתוך חיפוש אחר זיקה לבית - לרוב אלו מרחבים טבעיים המזכירים את נוף ילדותי. תחושה של אהבה ממבט ראשון, גם כאשר הם רחוקים גאוגרפית מהזיכרון עצמו. הבחירה במקומות אלו נובעת מתוך אינטואיציה רגשית.

אני מצלמת במצלמה דיגיטלית, ולפעמים, כחלק מהיצירה, בוחרת להשתמש בעדשה המדמה מצלמת נקב שהכנתי בעבודת יד. הבחירה באמצעי זה מאפשרת לי לערער את חדות הדימוי וליצור תחושה של אי-יציבות אנלוגית, שבה המציאות נתפסת בעיוות.

לצד הצילום הישיר, אני משלבת חומרים ארכיוניים מהעיר מורמנסק ויוצרת פוטומונטאז', ועושה שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית כחלק מניסיון להשלים את החסר בחומרים שאין לי גישה אליהם מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

השימוש בבינה מלאכותית כמדיום אינו מהווה תחליף לצילום, אלא עוד כלי בניסיון לבנות מחדש את הזיכרון. השילוב בין דימויים מצולמים, חומרים ארכיוניים ודימויים שנוצרים מחדש הוא הכלי שאיתו ניתן לייצר מרחב חזותי שמתקיים בין מציאות לבדיה.

העיסוק בזיכרון מוביל אותי גם אל הגוף האישי שלי, ולעיתים אני מצלמת את עצמי כחלק מהתהליך - כהכנסה של נוכחות אישית אל תוך המרחבים שאני בונה. המים הם מוטיב מרכזי בעבודותיי - מרחב מעבר שבו הדימויים מתפרקים ונבנים מחדש, והגבול בין מציאות לזיכרון נשחק.

רוב הפרויקטים שלי מתמקדים במיקום גאוגרפי מסוים, או יוצרים מיקומים חדשים המתפתחים לאורך זמן. בסופו של תהליך הם מתגבשים לכדי ספרי אמן, שבהם הרצף והמבנה מאפשרים לי לבנות חוויה מתמשכת ולא דימוי בודד.

הצילום עבורי הוא אמצעי לבחון את גבולות המציאות וליצור חוויה שבה הצופה נע בין זיהוי לזרות, עד אובדן אחיזה מלאה בדימוי. הקושי להתמודד עם שתי המלחמות בו-זמנית מוביל אותי לפנות אל זיכרונות, ולבנות דרך העבודה שלי עולם חלופי שמאפשר התמודדות עם המציאות.

חשוב לי להמשיך לפתח את העבודה עם חומרים ארכיוניים ודימויים שנוצרים מחדש, ולבדוק כיצד ניתן לדחוף עוד יותר את הגבול בין תיעוד ליצירה, כך שהדימוי משנה את מהותו באופן אינטואיטיבי. אני מעוניינת לבחון כיצד ניתן ליצור מערכות דימויים שבהן אין נקודת אחיזה אחת ברורה.